7 דברים שהתחלתי לעשות כשהגעתי לתל אביב

לפני חודש וחצי עברתי לתל אביב אחרי תקופה ארוכה של חיפושים.
כבר לא מעט זמן אני חולמת על זה – גם היציאה מהבית של אמא ואבא (כן, רק עכשיו) וגם ספציפית לעיר הגדולה, ואחרי חיפושים ארוכים ומתישים זה קרה.

אחרי תקופה ארוכה של סידורים וארגונים שגזלו לי כל ערב פנוי, הגעתי לרגע שבו אני פשוט יושבת אחרי ארוחת ערב ומקלחת, ויש לי זמן לכתוב!
בתקופה האחרונה היו לי כל כך הרבה רעיונות לפוסטים, אבל כמובן שברגע האמת המוזה הלכה לה. בזמן שחשבתי על מה כן בא לי לכתוב, ישבתי מול הפינטרסט והמשכתי לחפש השראות לשדרוגים הקטנים בבית…

כשאסיים לסדר את כל הפינות בחדר שלי (כן, אני עדיין מביאה דברים מדי שבוע…) יהיה פה פוסט על עיצוב וניצול חלל ובכלל, אבל עד אז – הנה כמה דברים שהתחלתי לעשות מאז שעברתי לתל אביב:

  1. ללכת ברגל.
    אחד הדברים שהכי ציפיתי להם כשעברתי לתל אביב זה להיפטר מהכורח לנהוג במשך שעה וחצי לפחות בכל יום. חוץ מהנסיעות הלון ושוב לעבודה, היו את כל הנסיעות שקשורות לחיים הפרטיים שלי ובסופו של דבר יצא שאת מעט הזמן הפנוי שנותר לי בזבזתי על הכביש. זה מאוד משחרר להשאיר את האוטו בחניה מתחת לבית ופשוט להיות במרחק הליכה מכל מקום, וזה גם לא באמת כזה נורא קצת להפעיל את הגוף.
    11375270_685465261555074_1411984981_n
  2. לכבס.
    כן. נראה לי שאת מכונת הכביסה הראשונה בחיי הפעלתי לפני חודש בערך. לא צבעתי ולא כיווצתי שום בגד ומאז אני מסתדרת עם זה יופי, מתמכרת לריח של מרכך הכביסה ואפילו מבינה את החברה ההיא שהייתה לי פעם שאמרה שזו התרפיה שלה. יש משהו מאוד מספק בלהצליח להוריד כתם עקשן.
    20150817_190709
  3. לבשל.
    טוב, בערך. בכל זאת לקח לנו כמעט חודש להצליח להתקין בכלל גז בדירה. ארוחת הצהריים שלי בעבודה התבססה בזמן הזה על סלט ירקות, כי זה פשוט הדבר שהכי קל לשלוף מהמקרר במינימום זמן ומאמץ. אבל כן התחלתי לדאוג לארוחות צהריים, ולבישול מדיי פעם או לפחות לסופ"ש.
    11371075_1448264412149887_1862563066_n

    11335818_846578202078369_992048547_n

    הסיר משמאל הוא שלי, הפטרוזיליה האמנותית של השותפה

  4. לפתח אובססיית נקיון.
    אוקיי, טוב, אמא שלי אולי לא תאמין לזה כל כך… אבל כן. נהייתי אובססיבית. בכל פעם שאני שוטפת כלים זה איכשהו מסתיים בזה שאני מקרצפת את כל הקרמיקה במטבח, בכל פעם שאני מנקה את המראה במקלחת זה נגרר לנקיון של כל האמבטיה. המודעות שלי עלתה פי כמה וכל לכלוך או בלאגן קטן מטריף אותי. מצד אחד אני רוצה שזה יראה כמו בית שגרים בו, מצד שני אני רוצה שהוא יהיה נקי כמו במגזין.
    20150814_155029
  5. להפוך להנדי-מן.
    זה לא שלפני זה לא בניתי לבד רהיטים מאיקאה, אבל איכשהו הפעם זה רציני יותר. לא עוד יחידת מדפים שמתחברת עם חלקים שמגיעים כולם באריזה, עכשיו אני כבר בונה שידות מגירות ששוקלות יותר ממני, מחוברת למברגה כמו לעירוי, ומחזיקה שלל ברגים ומסמרים בשולחן שבניתי לבד מארגז שמצאתי ברחוב.
    20150816_191403
    20150817_191035
  6. להפוך למלקטת זבל.
    אוקיי, אתם תקראו לזה זבל, אני אקרא לזה אוצר. מהרגע שחתמנו על החוזה הספקתי למצוא שולחן רטרו לפינת אוכל (נפתח!), 2 ספות, מזוודת עץ חלומית שהפכה לשולחן, כיסא עץ מעוצב – וזו רק ההתחלה. מאז ומתמיד אהבתי למצוא אוצרות – בין אם זה בגדים זולים או רהיטים משומשים – אבל עכשיו כשיש לי בית לרהט זה משמח אפילו יותר!

    מגבעתיים לראש העין לתל אביב - וזה שווה את זה!

    מגבעתיים לראש העין לתל אביב – וזה שווה את זה!

    11325287_413201142138084_81388838_n

  7. לשתות יין.
    ולגלות שבבית יכולת הספיגה שלי גבוהה יותר, היין זול יותר, המזגן יעיל יותר והחברה איכשהו נעימה הרבה הרבה יותר :)

    11906407_818181738301469_1376083890_n

    תמיד צריך שיהיה לפחות בקבוק יין אחד

עד שאסיים להעביר את הסטודיו שלי לכאן, מה שיביא את הפוסט המיוחל לבלוג – אני אמשיך ללכת ברגל, לכבס, לבשל לנקות לשפץ ולמצוא מציאות.

נשיקות,
אפרת

 

Comments

comments

Powered by Facebook Comments

One comment

כתיבת תגובה