!הו בודפשט (חלק ד' ואחרון) | מה יש לראות | TRAVEL

בפרקים הקודמים:
יאיי, טסים!
שופינג
אוכל

אז אחרי ששבענו ומילאנו תיקינו שופינג, בואו נהיה תיירים לרגע.
תמיד כשמגיעים ליעד חדש בפעם הראשונה, חייבים לעבור על כל הנקודות התיירותיות הידועות. כמובן שגם אנחנו עשינו את זה, והוספנו עוד כל מיני תחנות משלנו בדרך, כדי שהטיול שלנו בכל זאת יהיה קצת יוצא דופן.

הפרלמנט
הנקודה התיירותית הראשונה שביקשנו להגיע אליה היא בית הפרלמנט של בודפשט. כמובן שכל מדריך תיירים בשר ודם וכתוב אמר לנו שאנחנו חייבים להגיע לשם, ואמרו לנו שכשנגיע אנחנו כבר נדע שזה זה.

PARLAMENT 1

ובכן… צעדנו את דרכנו ברחובות העיר מתוך ציפיה לזהות את המבנה ההו כה מפואר של הפרלמנט ברגע שנראה אותו.
מה שלא לקחנו בחשבון זה את העובדה שכל הבניינים בעיר נראים בעיניים הישראליות והפשוטות שלנו כמו בנייני פרלמנט: האירופאים לא יודעים לבנות סולידי, ואין דבר כזה בניין ברוחב פחות משני קילומטר. כך יצא שבסוף כל רחוב אמרנו "אין, זה חייב להיות הפרלמנט, תראה איזה בניין עצום!" רק כדי לגלות שמדובר בבית התמחוי המקומי.

PARLAMENT3

מצד שני, כשכבר הגענו – הבנו מה הדיבור.
הבניין עצום בגודלו. מספיק לראות את שומרי הסף כדי להבין את הפרופורציות. אני די בטוחה שהם היו בגובה מדרגת הכניסה.
המחשבה על להסתובב בבניין ללא ווייז ממש נראית בלתי אפשרית, ולכן הלכנו על האופציה של כרטיס לסיור מודרך.
סתם, אני לא חושבת שהייתה לנו באמת אופציה אחרת.

PARLAMENT2

עכשיו הם הולכים לחיילים בצד השני, נותנים להם כיף והם מתחלפים!

PARLAMENT4

סימטריה, סימטריה, סימטריה

PARLAMENT6

PARLAMENT MODEL

בית בובות פרלמנטרי

הסיורים המודרכים בבית הפרלמנט מתקיימים לאורך היום במגוון שפות. עדיף לברר מראש באיזה שעה הסיור בשפה שלכם כדי להימנע מהמתנה מיותרת שיכולה לקחת לא מעט זמן בין סיור לסיור. יש סיורים בעברית ובאנגלית, אנחנו הלכנו על האנגלית בגלל השעה שהתאימה לנו יותר וזה היה לא רע.

הסיור היה מעניין אבל נגמר מהר מידיי, ציפיתי למשהו מעט ארוך יותר – אבל זה היה כשחשבנו שערכו של הפורינט כפול ממה שהוא באמת… ובתכלס, הכל היה שווה בשביל לראות את הכתר מוקף בחיילים עם חרבות (שכמובן, היה אסור לצלם).

אנדרטת הנעליים
גם כאן כמו בית הכנסת הגדול (בהמשך), מדובר ברגע די מצמרר בטיול, אבל אם הגעתם לבודפשט ובטח אם אתם בפרלמנט, אל תוותרו על ביקור באנדרטת הנעליים שנמצאת על גדות הדנובה.
מבניין הפרלמנט צאו ופנו שמאלה על הכביש הצמוד לנהר, במרחק של 150 מטר בערך תמצאו את האנדרטה שהוקמה לזכרם של היהודים שנורו על גדות הנהר. אני שמעתי את הסיפור מזוג ניצולי שואה ב"זכרון בסלון" בשנה שעברה, ולעמוד שם היה מטלטל ועוצמתי מאוד.

SHOE MONUMENT SHOE MONUMENT1 SHOE MONUMENT2

בית האופרה
באופן לא מפתיע לבירה אירופאית, גם בית האופרה הוא לוקיישן חובה לביקור.

OPERA HOUSE5

גם שם יש סיורים מודרכים בלבד (למרות שכשביררנו מראש נאמר לנו שיש גם סיורים פתוחים, בפועל לא היו), וגם שם מומלץ לברר מראש את השעות כי בשבת אין סיורים והשעות קבועות.

אם אתם בעניין, אתם יכולים לרכוש כרטיס לסיור + מופע קצר בסופו. אנחנו היינו פחות בעניין, אז אין לי רשמים לספר לכם בנושא הזה.
בנוסף, שימו לב שאם אתם רוצים לצלם בפנים (דה, אני תיירת לא?) אתם צריכים לרכוש כרטיס מיוחד עם אישור לצלם. הכי עיתונאי שהיה לי, אבל זו תוספת מזערית ואם אתם חובבי צילום זה כמובן שווה את זה.

OPERAHOUS3 OPERA HOUSE4 OPERA HOUSE2 OPERA HOUSE1

בית הכנסת הגדול
בכל עיר שהייתה בה קהילה יהודית, יש בית כנסת המכונה באופן מקורי "בית הכנסת הגדול". כן, גם בתל אביב.
בית הכנסת של בודפשט הוא אכן עצום בגודלו. הכניסה היא בתשלום והיא כוללת סיור בבית הכנסת ובמוזיאון הצמוד אליו, כאשר אפשר לבחור אפשרות למדריך צמוד בשפה שלכם. אנחנו שמענו בחצי אוזן את המדריכים באנגלית ובעברית (לא שילמנו על הסיור המודרך) ואני חייבת לומר שאם אכן מעניין אתכם הסיפור של המקום – עדיף שתלכו על האופציה הזו, כי זה באמת מידע מעניין שלא תגלו אותו לבד.

BEIT HAKNESET2 BEIT HAKNESET3

הערבה הבוכיה

הערבה הבוכיה

BEIT HAKNESET4

על כל עלה מתכת יש שם של יהודי שנרצח בשואה

במוזיאון בית הכנסת מוצגת גם תערוכה על יהודי בודפשט, כולל מיצג וידאו מעניין שמציג את החיים שלהם לפי תקופות.
ברחבת הכניסה תמצאו את אנדרטת הערבה הבוכיה לזכרם של יהודי בודפט שנרצחו, וגם בית קברות.
אין ספק שהחלק הזה של הטיול די מטלטל, והייתי ממליצה לכם להקדיש לו בוקר שלם כדי להספיק להיחשף לכל מה שיש למתחם בית הכנסת להציע, גם אם זה קודר.

BEIT HAKNESET6 BIT HAKNESET1

  • חשוב שתדעו שמתחם בית הכנסת הגדול סגור בשבת, ולדעתי עדיף לרכוש כרטיסים מראש במידת האפשר. 

אוטובוס תיירים / HOP ON HOP OFF
כיאה לתיירים שהייינו בבודפשט, גם אנחנו רכשנו כרטיס לאחד מקווי האוטובוס לתיירים שנציגיו קופצים עליך מכל פינת רחוב.
אמנם המליצו לנו לעשות את הסיבוב באוטובוס ביום הראשון כדי שנוכל לתכנן טוב יותר לאן נרצה לחזור בימים הבאים, אבל יצא שעלינו עליו רק ביום השלישי לטיול, ובעיקר ניצלנו אותו כדי לבקר בבודה- הצד השני של בודפשט מעבר לנהר.

האמת, שלא היה לנו מושג מה ההבדלים בין הקווים, גם הנהגים לא ידעו לומר לנו אם אנחנו אמורים לעלות על האוטובוס הזה או לא, ובגדול נפלנו על היום הכי קר בטיול וכמעט חזרנו חולים.

רואים את העננות בשמים?

רואים את העננות בשמים?

בחלק הראשון של הסיור עוד היה בסדר (ברגע שהצלחנו לעלות על האוטובוס הנכון…), ואחרי הפתעה מקולו של המדריך באזניות עם ח' וע' שלא יביישו שום תימני אסלי, החלטנו לא לרדת מהאוטובוס עד שנחצה את הגשר. שם ירדנו בתחנה של גבעת הדייגים, כדי לגלות שה"גבעה" היא בעצם מבצר עצום ומתחם בפני עצמו שנראה כמו עיר סודית שלא הספקנו לטייל בה, או לאכול בה קרם שניט כפי שנאמר לי שצריך. כשסיימנו שם והחלטנו לחזור, נאלצנו לחכות יותר מידיי זמן בתחנה, בזמן שהרוח התחילה להשתולל לגמרי ולנו התחיל להיות ממש ממש קר!

BUS VIEW4

הנוף המשוגע מגבעת הדייגים

בסופו של דבר ועם המזל הטוב שלנו, עלינו על האוטובוס היחיד בערך שהיה רק עם גג פתוח, משמע – רוח מצליפה בפנים, בזמן שהאוטובוס נוסע על גבעות בודפשט ואנחנו עסוקים בלא למות מקור ולא לזרוק את הארגנטינאיות הלרלרניות מגג האוטובוס.
למקרה שתהיתם – שרדנו, אבל לכפות הרגליים שלנו לקח לא מעט זמן להפשיר.

BUS VIEW

דברים שרואים משם

BUS VIEW2

המרחצאות החמים של בודפשט
אוקיי, אני לא זוכרת אם ציינתי את זה באחד מהפוסטים הקודמים, אבל סיבות להביא בגד ים לחופשה בבודפשט במרץ:
המעיינות החמים.
תזכרו את הנתון הקריטי הזה, או שתאלצו להתפשר על ביקיני מכוער בצבע לא מחמיא שלא תלבשו יותר לעולם מרצונכן החופשי בעלות של 100 שקלים חדשים שיתקבלו רק במזומן.

המעיינות החמים בבודפשט הם שם ודבר ויש לא מעט כאלה. אני חייבת לומר שבמקומות מהסוג הזה אני לחלוטין מעדיפה ללכת לאופציה היקרה ביותר, ולו כדי לדעת שלא מחכה לי חוויה סטייל חמת גדר ושערות במלתחות. יש לזה פוטנציאל להפוך למשהו מאוד לא נקי ומאוד לא כיפי, ובגלל זה הייתי בררנית.
בחיפושים אחרי מעיינות חמים בעיר, העדפנו ללכת ליעד הראשון ברשימה על אף שהוא היה היקר מבין כולם.
אנחנו ביקרנו בסצ'ניי, והגענו לשם עם הרכבת התחתית. הם פתוחים עד שעה די מאוחרת וזה די מגניב להיות שם אחרי שהשמש שוקעת, כשהטמפרטורה בחוץ באמת קרירה אבל במעיינות חמים ונעים. 

בכניסה תוכלו לבחור בין כניסה למעיינות בלבד, השכרת תא הלבשה, השכרת מגבות (תביאו מהבית, זה גם יותר נקי) ושירותי סאונה וטיפולים למיניהם. אנחנו הלכנו ביום האחרון וזה היה תענוג – אחרי יום שכולו תיזוזי שופינג ואחרי 4 ימים שבהם הלכנו מרחקים נכבדים ברגל, אני לא חושבת שהייתה דרך מוצלחת יותר לסגור את הטיול הזה מלשבת ולהתפנק במשך שלוש שעות במעיינות חמים.
שקלנו לקחת גם מסאז', כי אם כבר להתפנק ביום האחרון אז עד הסוף, אבל נזכרנו מאוחר מידיי. אם אתם מעוניינים, זכרו להזמין יום מראש.

szecheny

תאי הלבשה של מטר על מטר, אבל עושים את העבודה

תאי הלבשה של מטר על מטר, אבל עושים את העבודה

***
עד כאן סיכום החו"ל הראשון שלי בחיי.
אין ספק שאחרי פעם אחת התיאבון נפתח, והדרכון קורא לי להחתים אותו בשנית.
אפשר לומר שאחד החלומות שלי זה שתהיה לי את היכולת לטייל בעולם כמו שאני רוצה, אבל עד שזה יקרה-
תמיד אפשר להיזכר בתמונות ובפוסטים.

אז… מה היעד הבא שעליי לכבוש?
ספרו לי בתגובות, כדי שאוכל לתכנן מעכשיו את חגיגות ה-30 ;)

נשיקות,
אפרת

 

רוצים לקבל עדכון כשהפוסט הבא עולה?

עקבו אחרי:
 facebook, instagram
snapchat: Afrigail
או הירשמו לקבלת עדכונים במייל

 

Comments

comments

Powered by Facebook Comments

כתיבת תגובה